בחודש נובמבר 2008 נכנס לתוקף החוק לעידוד הפקות זרות של סרטים בישראל  (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשס"ט-2008. מטרת החוק היא לעודד מפיקים זרים, בדרך של הטבת מס, להשקיע בהפקות של סרטים בישראל. הנחת המוצא היא שתעשיית הסרטים היא תעשייה שיש לעודד השקעות בה, הן בשל התדמית החיובית שהיא יוצרת לישראל בעולם, הן בשל כח האדם הרב המעורב בה, הן בשל הערך המוסף הגבוה (הערכות המכפילים עומדות על 1.8 עד 2.4). הטבות כאלה מקובלות במדינות רבות בעולם, ועל-מנת להתחרות על ליבם (וכיסם) של המפיקים הזרים, הוחלט ליישם הטבה גם בישראל.

"הפקת סרט" הוגדרה בחוק ככל הפעולות שמטרתן להביא ליצירת עותק ראשון, שלם, של סרט המוכן להקרנה מסחרית, לרבות חלק מהפעולות כאמור. החוק מתייחס לשני סוגי הפקות של סרטים ישראליים:

1.            "הפקה זרה": הפקת סרט בישראל, בידי תושב חוץ, אשר סכום תשלומי ההפקה בישראל ששולמו לצורך הפקתם הוא 8 מיליון ש"ח לפחות ושהפקת הסרט לא נעשתה בסיוע של מוסד ציבור;

2.            "הפקה משותפת": הפקת סרט בישראל, למעט סדרת טלוויזיה, אשר תושב ישראל ותושב חוץ שותפים בהשקעה בתקציב הפקתם, בזכות היוצרים בו ובהכנסות ממנו; אשר שחלקם של תושבי החוץ בהשקעה בתקציב הפקת הסרט הוא 50% לפחות; ושסכום תשלומי ההפקה בישראל ששולמו לצורך הפקת הסרט, בניכוי 85% מסכום השקעתם של תושבי ישראל בתקציב הפקת הסרט, הוא 4 מיליון ש"ח לפחות;

בהתאם לתנאי החוק, ניתנת הטבת המס לחברות הפקה ישראליות, המשלמות תשלומי הפקה בישראל לצורך הפקה זרה או הפקה משותפת (שחלים עליהם חובת הניכוי במקור – דהיינו עבור נכסים או שירותים, ולא עבור תשלומים למוסדות או תשלומים מזעריים).זאת לשם הקטנת עלויות ההפקה ועידוד הפקת סרטים בישראל. שיעור ההטבה בהפקה זרה יהא 17% מסכום התשלום עבור השירות/נכס כולל המע"מ, בהפקה משותפת שבה חלקם של תושבי החוץ בהשקעה בתקציב הפקת הסרט הוא לפחות 75% – 13%; ובהפקה משותפת אחרת – 9% (להלן: "שיעור ההטבה").

אופן מימוש ההטבה: חברת ההפקה הישראלית תבצע את ההפקה עבור תושב החוץ, בדרך של רכישת נכסים ושכירת שירותים לצורכי ההפקה. חברה ההפקה תנכה מס במקור מנותני השירותים/מוכרי הנכסים, בהתאם לפקודה, אולם לא פחות משיעור ההטבה כאמור לעיל. שיעור ההטבה יחושב מסכום התשלום עבור השירות/נכס כולל המע"מ (ולכן ההטבה האפקטיבית גדולה יותר). יחד עם זאת, החברה תעביר לרשויות המס, מתוך הסך שניכתה, רק את היתרה העולה על שיעור ההטבה, ככל שיש יתרה כאמור. הניכוי שאינו מועבר מהווה הלכה למעשה את ההטבה, שכן הוא מפחית את עלויות ההפקה.

כך לדוגמה, כאשר מדובר בהפקה זרה, שיעור ההטבה הוא 17% ולכן ההטבה האפקטיבית היא קרוב ל-20% (17% מתוך סכום התשלום הכולל מע"מ, כאשר המע"מ הוא 16%). בהתאמה, כאשר מדובר בהפקה משותפת שבה חלקם של תושבי החוץ בהשקעה בתקציב הפקת הסרט הוא 75% לפחות (שיעור הטבה של 13%), אזי ההטבה האפקטיבית עולה על 15%, ובהפקה משותפת אחרת (שיעור הטבה של 9%), אזי ההטבה האפקטיבית הינה כ-10.4%.

בין יתר התנאים המפורטים בחוק לצורך קבלת ההטבה, על חברת ההפקה להמציא אישור בכתב של תושב החוץ שמפיק את הסרט או שהוא שותף בהפקתו, כי ידוע לו על תחולת הוראות החוק הנ"ל; להצהיר בפני פקיד שומה על כוונתה להודיע בכתב לכל נותני השירותים על ההטבה ועל הניכוי במקור – וכן להודיע להם כאמור; ולנהל פנקסים קבילים לגבי הכנסת חברת ההפקה, ובהם חשבון נפרד לגבי כל סרט שהיא מפיקה.

חשוב לזכור שההטבה לא תינתן לגבי תשלומים לרכישת נכס המיועד, לפי טיבו, לשימוש גם לאחר סיום הפקת הסרט. כמו כן לא תינתן ההטבה לגבי תשלומי הפקה בישראל שמשלמת חברת הפקות ישראלית, במישרין או בעקיפין, בכסף או בשווה כסף, לקרוב של החברה, למפיק, לבמאי, לתסריטאי או לשחקן ראשי (דהיינו שחקן שהכנסתו בעד משחקו בסרט, שאינה השתתפות בהכנסות מהסרט, היא 150,000 ש"ח או יותר), לקרוב של כל אחד מהם, או למי מטעמו של כל אחד מהם, בעד שירותיהם, וכן על תשלומים שמשלמת החברה בעד רכישת זכות יוצרים ביצירה הספרותית שעליה מבוסס הסרט או בעד זכות השימוש בה.